מימון ישיר מקבוצת ישיר (2006) בע"מ נ' מחרלייב

החלטה

הנתבע הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר חוב .

א. טענות הצדדים:

1. בתצהיר התומך בבקשה טען הנתבע כי בא כוחו היה במגעים עם ב"כ התובעת משך החודשים האחרונים וביקש הסכמה חברית להארכת המועד להגשת התנגדות. בתשובה ביקשה ב"כ התובעת כי ימציא יפוי כוח, למרות שזה נשלח למשרד ב"כ התובעת קודם לכן. על אף זאת, בוצעו הליכי גביה במסגרת תיק ההוצל"פ נשוא ההתנגדות.

אי הגשת ההתנגדות לא נבעה מזלזול בבית המשפט אלא מניהול מו"מ אמיתי בין ב"כ הצדדים.

שטר החוב ניתן לבטחון והתובעת לא פרטה ממה נובע החוב נשוא התיק .

הבקשה לביצוע שטר לא מולאה כראוי, כגון, לענין הסמכות המקומית של בית המשפט לדון בהתנגדות.

התובעת ניהלה כנגד הנתבע תיק הוצל"פ למימוש משכון הרכב, במסגרתו נמכר הרכב בהסכמה בסך 16,000 ₪ . רק לאחר פניית ב"כ הנתבע לב"כ התובעת עודכן תשלום הסכום האמור בתיק ההוצל"פ והתיק נסגר, כך שיתרתו בסך 20,327 ₪ סולקה במלואה.

הנתבע נתבקש לחתום על הסכם במסגרתו עליו לשלם שכ"ט כונס נכסים, אגרה והוצאות שכבר נכללו ושולמו בתיק המשכון. הנתבע טוען כי ההלוואה נשוא שטר החוב שולמה במלואה ואין הוא חב דבר לתובעת.

2. התובעת בתגובתה טענה כי יתרת החוב שנותרה לאחר מימוש הרכב הועברה לב"כ הנתבע כבר במכתב מיום 17.10.10 והאזהרה נשוא תיק ההוצל"פ נמסרה ביום 7.11.10 .

אף פניות ב"כ הנתבע בענין נשוא תיק זה נענו בפירוט על ידי ב"כ התובעת במכתבה מיום 21.10.10 והובהר במפורש כי ההליכים בתיק ההוצל"פ יימשכו כסדרם.

הנתבע איחר בחודשיים וחצי בהגשת התנגדותו ומבלי שיהיה בפיו "טעם מיוחד" לאיחור.

לגופו של ענין , לא היה על התובעת לפרט את יתרת החוב בעת הגשת בקשה לביצועו ואין בהעדר הפירוט ביחס לסמכות המקומית כדי להוות טענת הגנה.

החוב בתיק המשכון בפתיחתו עמד על סכום קרן של 18,250 ₪, כאשר הרכב נמכר בסך 16,000 ₪ . נותרה יתרת חוב לאחר מימוש הרכב, אליה התווספו הוצאות הכינוס.

הסדר חוב לענין זה לא נחתם על ידי הצדדים והמבקש טוען באופן כללי וסתמי וללא אסמכתא כי שילם את יתרת החוב, טענה המופרכת כשלעצמה.

3. הנתבע טען כי תגובת התובעת לא נתמכה בתצהיר מטעמה, וככל ויצורף, בכוונתו לחקור את ב"כ התובעת לענין הארכת המועד להגשת ההתנגדות.

התובעת צרפה מסמכים שהועברו בין הצדדים לצורך ניהול מו"מ וזאת שלא כדין.

התובעת התייחסה לטענות לגופן, הגם שלא היה מקום לעשות כן, נוכח שלב הדיון בו מצוי ההליך.

4. בהחלטתי מיום 17.3.11 הוריתי כי ייקבע מועד לדיון במעמד הצדדים.

בתגובה עתרה התובעת למתן החלטה בלא צורך בעריכת דיון .